א. סובלת מתת פעילות התריס כבר 17 שנה ללא תרופות. אחרי החמרה במצבה הוחלט שתצרוך יוד לוגול במינון של 8 טיפות ביום (התחילה מ-2 ועלתה בהדרגה). בהתחלה הייתה ריאקציה של מערכת העיכול – שלשולים וחוסר נוחות בבטן שעברה אחרי שבוע. מצבה השתפר פלאים תוך כמה שבועות: מצב רוח טוב יותר, אנרגיה, מטבוליזם מעולה והשינה השתפרה.
נ. פנתה אליי עם מערכת חיסונית חלשה וירידה בתפקוד הבלוטה. לאחר שימוש של 3 חודשים ביוד לוגול היא דיווחה על שיפור משמעותי.
אז מה זה היוד הזה? נתחיל עם כמה עובדות שלא ידעתם:
* עד לפני 100 שנים השתמשו ביוד טבעי (או בצורת טינקטורה או תמיסת לוגול) לטיפול במגוון בעיות של בלוטת התריס, כולל גויטר.
* פעם היה לנו יוד בשפע במי השתייה, כיום הוא כבר לא בנמצא בגלל התפלת המים.
* הלחם התעשייתי שאנחנו אוכלים עשיר במינרל שנקרא ברומין המפריע לספיגת היוד.
* מדינת ישראל לא אימצה את המלצת הארגון העולמי ואצלנו אין תיסוף יוד לאוכל, מה שאומר שכולנו בחוסר.
אם הוא כל כך שנוי במחלוקת למה צריכים אותו?
* היוד מונע בעיות התפתחות אצל עוברים ותינוקות, חיוני ביותר לאישה ההרה להתפתחות הריון בריא.
* כמות סבירה של יוד בגוף מונעת מחלות קשות כמו הסרטן.
* הגנה מקסימלית על בלוטת התריס, מניעת חוסר איזון וחולשה.
* מניעת תסמינים שונים כגון עייפות יתר, נשירת שיער, האטה בקצב חילוף החומרים.
* נהדר לאישה: היוד מונע חוסר איזון הורמונלי ואובדן פוריות.
* פעילות חיסונית תקינה, הפעלת אינזימים בתאי הדם הלבנים הפועלים על נטרול חיידקים.
* בעיות גדילה, זיכרון ולמידה והפרעות התנהגותיות נמנעות כשיש מספיק יוד.
נשמע נפלא, אז איך אפשר להשיג אותו?
* במזון עשיר בדגי ים ואצות יש יוד בשפע (והעובדה היא שנשים יפניות לא סובלות מציסטות וגידולים סרטניים).
* תוספי מזון: תמצית הלוגול (הקרויה ע”ש פרופסור לוגול שפיתח אותה) מכילה שני מינרלים, יודין ויוד אשלגני. בשימוש בתרכובת היחודית הזאת אין תופעות לוואי, הצריכה היא מודרגת – החל מטיפה ביום אותה מעלים בהדרגה (כל שבוע יש להוסיף טיפה) עד המינון המומלץ בין 4-8 טיפות ליום. ניתן להשיג אותה אצלנו בעוצמה של 5% או 2%, בכמות של 10 מ”ל או 50 מ”ל.
על פי המלצת מקימי פרויקט היוד אין לקחת יוד במינון גבוה ללא לקיחת התוספים הנלווים במקביל, ובמיוחד סלניום. תיסוף יוד כאשר יש רמה נמוכה מידי של סלניום בגוף יכול לגרום לנזקים בבלוטת התריס.מעבר לכך, במקרים של בעיה ידועה בבלוטת התריס, ובמיוחד דלקת על רקע אוטואימוני (כגון השימוטו או גרייבס) כאשר הגוף פיתח נוגדנים לבלוטה, אזי כיוון שהיוד גורם לבלוטת התריס לעבוד טוב יותר, תיסוף יוד עלול “להוסיף שמן למדורה” ולגרום לגוף ליצר יותר נוגדנים לבלוטה. במקרה כזה האסטרטגיה היא קודם כל להוריד את רמת הנוגדנים לטווח התקין על ידי תזונה נכונה עם דגשים מיוחדים למצב, אורח חיים בריא ותיסוף סלניום בלבד, ללא יוד, למשך כמה שבועות. לאחר שהנוגדנים יורדים לרמה תקינה אפשר להתחיל לתסף יוד בזהירות ובמינון נמוך ולבדוק שאין עליה מחודשת של הנוגדנים. כאמור, הסלניום נחוץ לייצור תקין של הורמוני התריס ולמניעה והפחתה של נוגדנים לבלוטה, במקרה של מחלות אוטואימוניות שקשורות לבלוטת התריס (השימוטו וגרייבס). המינון המומלץ הוא 200-400 מיקרוגרם ביום. עדיף לקנות סלניום שמצוין עליו בפירוש שהוא ללא שמרים. הסלניום צריך להיות מסוג סלנומתיונין. סלניום במינון גבוה יכול לגרום לתופעות לוואי, לכן אין לצרוך תוסף סלניום במינון העולה על 400 מק”ג ביום.
בנוסף לסלניום, אלו שאר התוספים המומלצים ללקיחה במהלך תיסוף היוד:
מגנזיום: המגנזיום חשוב לפעילות תקינה של מאות אנזימים בגוף, ולכן חשוב לספק אותו בכמות מספקת בזמן תהליך העמסת היוד על מנת שהתהליך יצליח. המינון המומלץ הוא 400 מ”ג ביום.
B2 ו B3:ויטמינים אלו יעילים במיוחד כאשר המטופל מרגיש עייפות, כיוון שהם עוזר לייצר אנרגיה בתאים. בנוסף, הם מומלצים כאשר יש בעיה אוטואימונית בבלוטת התריס. חברת Optimox שמיצרת את טבליות היוד, מיצרת גם תוסף שנקרא ATP CoFactors שמכיל את שני הויטמינים הללו במינון הנדרש. המינון המומלץ הוא 1-2 טבליות כאלו ביום.
ויטמין C:ויטמין C עוזר להקל על תהליך הדיטוקסיפיקציה (טיהור הרעלים ותופעות הלוואי הנלוות), וגם עוזר לקליטה יותר טובה של יוד בגוף. המינון המומלץ הוא 2000-5000 מיליגרם ביום. כאשר לוקחים ויטמין C חומצי הוא עלול לגרום לשלשול במינונים גבוהים. מומלץ לפזר את נטילתו על פני כל היום, ואם הוא גורם לשלשול אז להוריד מינון. ויטמין C לא חומצי אינו גורם לשלשול. אם לוקחים יוד בטיפות, צריך להרחיק את נטילת היוד מנטילת הויטמין C. אם היוד נלקח בכדורים, אין צורך להרחיקו מהויטמין C.
מלח לא מעובד (אטלנטי\ הימלאיה\ קלטי):המלח תומך בבלוטת האדרנל, שכידוע קשורה בקשר הדוק לבלוטת התריס, וגם נקשר לברום וגורם לו לצאת החוצה מהגוף. המינון הוא חצי כפית של מלח לא מעובד מומס בכוס מים פעם ביום.
על פי המלצת מקימי פרויקט היוד יש לקחת את התוספים הנלווים ללא היוד במשך כשבועיים ורק אז להוסיף את היוד. ההוספה נעשית בהדרגה עד הגעה ל50 מ” ג ביום. תיסוף היוד לוקח בממוצע כחצי שנה עד שמגיעים לרמת יוד מספקת בגוף. לאחר מכן אפשר להזמין בדיקה מחו”ל שבודקת את רמת היוד בגוף ולהוריד מינון על פי התוצאות , או על פי הרגשה אישית ופתרון הבעיות הבריאותיות שלשמן התכנסנו.
תופעות לוואי בעת תיסוף יוד
כפי שהסברתי למעלה, תיסוף יוד “דוחף החוצה” מהרקמות את הברום והפלואור, וגם מתכות כבדות. לכן כחלק מתהליך התיסוף עלולות להיות תופעות לוואי.תופעות הניקוי עלולות להתבטא בכאבי ראש, עייפות, ערפול מוחי, אקנה, שלשול, פריחה, דכאון, אי שקט, פה יבש, טעם מתכתי ועוד.ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם תופעות ניקוי, הראשונה היא הפסקה של 48 שעות בתיסוף יוד, תוך כדי המשך לקיחת התוספים הנלווים. ההפסקה בתיסוף היוד תעצור את יציאת הרעלים החוצה מהרקמות, ותיתן לגוף אפשרות לפנות בנחת את כל הרעלים שהשתחררו בינתיים.האפשרות השנייה היא העמסת מלח. פרוטוקול העמסת מלח מבוסס על כך שהכלור במלח מסייע להוציא את הברום מהגוף. על פי הפרוטוקול יש לשתות חצי כוס מים חמימים עם חצי כפית מלח לא מעובד (אטלנטי\הימלאיה\קלטי) מומס בתוכם, ומיד אח”כ לשתות עוד כוס וחצי של מים. יש לחזור על פעולה זו כל חצי שעה עד 45 דקות עד שמתחילים לתת שתן בכמויות גדולות. השתן אמור להוציא הרבה ברום מהגוף, ולכן להקל על תסמיני ניקוי הרעלי.
