יאיר בן ה-8 מתלונן על כאבים בבהונות הרגליים שתוקפים אותו בעיקר בלילה. נעמי בהריון מתקדם סובלת מהתכווצויות ברגליים שמתרחשות תוך כדי שינה, למשה הייתה תאונה והכאב בכתף לא עובר ולרוזה בת ה-80 יש כאבי ברכיים חמורים. מה משותף לכל אלה? חוסר במגנזיום.
הגוף זקוק למגנזיום. בעוד שרוב רובו מצוי בתאים מיעוט נמצא בדם ולכן בדיקות דם לא מספיקות כדי לוודא אם אין לנו חוסרים. הדרך הטובה ביותר לדעת אם חסר לכם מהמינרל הוא העדר הסימפטומים שצצים כשהוא חסר:
* בשרירים הרצוניים – עוויתות, כאבי שרירים, כאבי ראש ולסת, קפיצות שרירים, כאבי גדילה ועוד.
* במערכת העצבים המרכזית – חוסר שינה, חוסר שקט, התקפי פאניקה, אפיפלסיה והפרעות פסיכיאטריות.
* במערכת הלב והדם – הפרעות קצב, יתר לחץ דם.
* יותר מגנזיום פחות שכיחות לחלות בסרטן ובסוכרת.
נכון, יש לנו מגנזיום במזון, ניתן להשיג אותו בכמות גבוהה בגרעיני דלעת, שוקולד מריר, דג מקרל, סויה, תרד, תאנים מיובשות ואורז מלא, אבל הכמות שאנו זקוקה לה לא מספיקה, בוודאי שלא עם התזונה המערבית וצריכת המים המותפלים (במים מינרלים יש כמות גבוהה יותר של מגנזיום). הידיעה הטובה היא שניתן לספוג מגנזיום דרך העור. אם תבלו ימים רבים בים המלח, בתוך המים או בבוץ, יש סיכוי שהמגנזיום יזין אתכם. למי שאין פריבילגיה כזאת עדיף לקחת אותו כתוסף מזון.
ניתן לצרוך מגנזיום באמצעות כמוסות , תוספת של 350 מ”ג ליום לאדם בריא או 500 מ”ג לחולה. אפשר לספוג אותו בשימוש חיצוני באמצעות ג’ל, “שמן” מגנזיום (מלח המגנזיום נמס במים ומותיר מרקם שמנוני שמזכיר שמן) או קרם. איך תדעו שצרכתם מספיק? כשהגוף יגיע לרוויה יופיע שלשול.
סוגי המגנזיום שמומלץ לרכוש: מגנזיום אוקסיד (לא מומלץ לסובלים משלשול), מגנזיום ציטראט (גם בו משתמשים כטיפול בעצירות), מגנזיום אסקרובט (טוב למניעת צרבות), מגנזיום כלורידי (מומלץ יותר לשימוש חיצוני).
ניתן להשיג אצלנו מגנזיום כלורידי בצורה של ג’ל (במינון של 65 מ”ל) או קרם ריחני (במינון של 50 מ”ל או 80 מ”ל).
